שאלות הכנה לבגרות בביולוגיה

כל יצור חי קולט מן הסביבה בה הוא חי חומרים כגון חומרי מזון וחמצן, הוא מעבד אותם ומשתמש בהם ומפריש לסביבה פסולת ופחמן דו חמצני.

 

ביצורים קטנים, כגון יצורים חד-תאיים, היחס בין שטח הפנים לנפח הוא גדול ולכן היעילות בה חומרים נכנסים ויוצאים מהיצור היא גבוהה ומספיקה.

 

לעומת זאת ביצורים רב תאיים  גדולים היחס בין שטח הפנים לנפח קטן, ולכן החומרים שנכנסים ויוצאים מהיצור לסביבה לא מגיעים ביעילות מספקת לחלקים הפנימיים של היצור.

 

במהלך האבולוציה , במעבר מיצורים חד-תאיים קטנים ליצורים רב-תאיים גדולים, התפתחו  מערכות הובלה המאפשרות העברת חומרים בתוך  הגוף של היצורים מהחלקים שבאים במגע עם הסביבה החיצונית לחלקים שנמצאים בסביבה הפנימים של היצורים.

 

בצמחים עילאיים התפתחו שתי מערכות הובלה עיקריות:

א. צינורות עצה המובילות מים ומינרלים מהשורש כלפי החלקים העל אדמתיים של הצמח.

ב.צינורות שיפה המובילים סוכרים וחומרים אורגניים מחלקים הירוקים שמבצעים פוטוסינתזה לשאר חלק הצמח.

 

בבעלי חיים רב-תאיים, כגון האדם, התפתחה מערכת הובלה, מערכת הדם,  שמובילה חומרי מזון ממערכת העיכול אל כל חלקי הגוף, ומובילה פסולת מכל חלקי הגוף אל הכליות (ומשם הם מופרשים החוצה), ובנוסף לכך מערכת הדם מובילה חמצן מהריאות אל כל חלקי הגוף, ומובילה פחמן דו חמצני שנוצר בנשימה תאית דרך הלב אל הריאות ומשם מופרש לסביבה.

 

לסיכום החשיבות הרבה של מערכת הובלה ביצורים רב תאיים שהיא מאפשרת הספקה יעילה של חומרים לחלקים הפנימיים של הגוף, כי בגוף גדול שטח הפנים יחסית לנפחו קטן, ולכן לא יכול לספק לחלקים הפנימיים את הדרוש להם ביעילות.