שאלות הכנה לבגרות בביולוגיה

בתנאים אנארוביים של מחסור בחמצן, השמרים מבצעים תהליך של תסיסה במהלכו הם משחררים למצע פחמן-דו חמצני וכהל כתוצאה מפירוק הסוכר.

ניתן לעקוב אחר שיעור התסיסה במספר דרכים:

א. אם מבצעים את הניסוי במבחנות פקוקות ניתן למדוד את גובה הקצף שמצטבר במבחנות כמדד לנפח הפחמן הדו חמצני שנוצר . ככל שנפח הגז יותר גדול זה מלמד ששיעור פירוק הסוכר יותר נמרץ כלומר ששיעור התהליך יותר גבוה.

ב. הפחמן הדו חמצני שנפלט בתהליך התסיסה מתרכב עם המים וגורם לשינוי ב-PH. כתוצאה מכך ה-PH הופך חומצי ויורד. אם משתמשים באינדקטור המשנה את צבעו כאשר ה-PH הופך חומצי, ניתן למדוד את משך הזמן שעובר עד לשינוי הצבע של האינדיקטור ובצורה כזו למדוד את קצב שחרור הפחמן הדו חמצני ואת שיעור תהליך התסיסה המתבצע.

ניתן לצפות שככל ששיעור תהליך התסיסה יותר גבוה , משך הזמן שיעבור עד שהאינדיקטור שבודק PH חומצי יהיה יותר קצר.

ג.ניתן לעקוב אחר שיעור התסיסה לפי קצב יצירת הכהל בעזרת אינדיקטור שמגיב עם הכהל.

ד. ניתן לעקוב אחר שיעור התסיסה לפי קצב פירוק הסוכר, בעזרת בדיקה שעוקבת אחר שינויים בריכוז הסוכר בתמיסה. ככל שקצב פירוק הסוכר יותר גבוה וככל שריכוזו בתמיסה יורד יותר חזק , זה מלמד ששיעור התסיסה יותר גבוה.