שאלות הכנה לבגרות בביולוגיה

 מחקרים אחרונים מראים שהמוח ממשיך להתפתח עד גיל 25.

בגיל ההתבגרות התאים במוח מאוד רגישים לשינויים, ולכן אם הנזק בהם נגרם לפני גיל 25, ההשפעה שלו יותר חמורה וחזקה.

 

נוער בגיל ההתבגרות יותר רגיש להשפעות הסמים, והנזק בו הוא בלתי הפיך במקרים רבים.

 

בשנים האחרונות חלה עליה חדה במספר הנפגעים משימוש בסמים "קלים", כגון מרחואנה.

הסיבה לכך שחלה עליה ניכרת בכמות החומר הפעיל בסמים אלו.

 מריכוז של 2% היתה עליה לריכוז של 20% חומר פעיל בתקופה האחרונה.

אין היום סמים "קלים", כולם גורמים לנזק.

 

יש סוגים שונים של סמים וכולם גורמים לנזקים שונים התלויים בסוג הסם, בכמות שמשתמשים בה ובאדם המשתמש.

כל הסמים פועלים ומשפיעים על מערכת העצבים.

מערכת העצבים וההורמונים אחראים על וויסות ותיאום בין המערכות השונות בגוף ומהווים חלק מנגנונים הומיאוסטטים בגוף.

 הסמים פועלים על מערכת העצבים, ומשפיעים על תאי עצב וסינפסות שמחברות ביניהם, בעיקר במוח.

המבנה הכימי של הסמים דומה לחומרים טבעיים הנמצאים בגוף, הסמים מתחברים במקומם לרצפטורים מתאימים ומשבשים את התפקוד התקין  של המערכת.

 

הנזק הנגרם הוא בכמה מישורים:

א. בטווח המידי השימוש בסם נותן הרגשה נעימה, המאפשרת להתעלם ממצוקות רגעיות.

ב. בטווח הארוך נוצרת התמכרות שכתוצאה ממנה מרגישים שמוכרחים לקחת סם, ובמקרים רבים הרצון להשיג סם בכל מחיר, גורם לאלימות קשה. (לאחרונה היו כמה מקרים קשים של אלימות נגד קשישים על ידי מכורים לסמים שחיפשו כסף).

ג. בטווח הארוך, אצל אנשים מכורים שלא משיגים סם מופיעות תופעות גמילה קשות המלוות בכאבי שרירים, כאבי עצמות, רעידות, בחילות וכאבי ראש ("קריז").

ד. בהשפעת הסם יש קושי בריכוז ולמידה, וכתוצאה מכך נוצרות בעיות התנהגותיות בבית ובבית-ספר. ההשגים הלימודיים נפגעים, ונוצרות בעיות חברתיות הנובעות מהקושי להשתלב במסגרת.

ה. הסמים גורמים לשינוי ברצפטורים הנמצאים במרכזי הלמידה שבמוח. שינויים אלו הם במקרים רבים בלתי הפיכים, ולכן מי שנפגע חייב להישמר ולהיזהר כל חייו.